#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו דברים שבמשנה אין האיסור חל אלא כשאומר בל'?<br>ובאלו דברים צריך שיאמר כ'? ומה הטעם בזה? (2)<br>ובאלו אין צריך?	"בדברים שמשמעם היתר, כמו כשר, דכי, טהור. וכשאומר בל' משמע לא טהור, ומכלל לאו אתה שומע הן.<br>בדברים של איסור שאין שמם מורה על איסורם או שאינו על שם איסורם, וכמו אימרא, עצים, ואישים, צריך לומר בכ', (לרבי יהודה) דאל""כ לא משמע שכוונתו לאסור. או דאיכא למימר דחי קרבן קאמר.<br>ובדברים האסורים וקרויים על שם איסורם א""צ לא כ' ולא ל'."	נדרים דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע כשאמר טמא אין אומרים שכוונתו לתרומה טמאה דהויא דבר האסור ולא נדור?<br>ומדוע כאימרא אסר ולא נימא דכוונתו לכבש סתם? (2)	משום דסתם נדרים להחמיר.<br>משום דסתם נדרים להחמיר. ועוד דמשמע דשה הידוע קאמר דהיינו שה התמיד.	נדרים דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי אמרינן לר""מ מכלל לאו אתה שומע הן? ומדוע גבי נדרים אין לו?<br>ומי פליג על ר""מ?<br>ומהיכא שמעינן דר' יהודה לית ליה מכלל לאו אתה שומע הן?<br>ומדוע העמידה הגמ' דווקא כר' יהודה ולא כתנא דפליג על ר""מ?"	"אית ליה באיסורא בעלמא, אבל נדרים הוו איסורא דאית ביה ממונא, דבזה לית ליה לר""מ מכלל לאו אתה שומע הן.<br>ר' חנינא בן גמליאל פליג עליה להדיא.<br>ור' יהודה שמעינן ליה דפליג גבי מוציא את אשתו משום נדר דאית ליה.<br>וניחא לגמ' להעמיד כר' יהודה שהוזכר במתני' ולא כתנא אחר. ואף שהוצרכו לעשות חסורי מחסרא."	נדרים דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן הוכיחו דמתני' דהאומר לחולין שאוכל לך לא אתיא כר""מ?<br>ואיך פירשוה אליבא דר' יהודה, הא איתא בסיפא דר' יהודה אומר דהאומר כירושלים לא אמר כלום?<br>ובברייתא אחרת אית ליה דבעינן שידור בדבר הקרב בירושלים?"	"דלחולין מהני משום דהוי כאומר לא חולין, וזה מצד מכלל לאו אתה שומע הן. ור""מ לית ליה.<br>ומתני' חסורי מחסרא וה""ק, דרק באומר כירושלים, אבל באומר ירושלים לבד, (וה""ה אימרא ודירים ועצים לבד) לא אמר כלום הואיל ולא אמר כ'.<br>ואע""ג דבברייתא אחרת אית ליה לר' יהודה דירושלים ל""מ גם בכ' עד שיאמר בדבר הקרב בירושלים, תרי תנאי היא אליבא דר' יהודה."	נדרים דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך סברו לפרש מעיקרא את האיסור בלא קרבן לא אוכל לך?<br>ואיך פירשוהו גם אליבא דר""מ דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן?<br>והאם דין זה מוסכם? והאם הוא בכל אופן?"	"דכוונתו דמה שלא יאכל לא יהיה קרבן, אבל מה שיאכל יהיה קרבן.<br>ופירשו דיש לאסור גם אליבא דר""מ, דה""ק, לקרבן יהיה, לפיכך לא אוכל לך.<br>לשינויא קמא בגמ' פליגי תנאי אי אמרינן הכי.<br>ורב אשי מחלק בין אומר בשוא לבין אומר בפתח."	נדרים דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה מבואר בברייתא באומר חולין החולין כחולין, שאוכל לך, או שלא אוכל לך?<br>וכמאן אתיא?<br>ומה הגירסא לגבי אומר לחולין שאוכל לך ושלא אוכל לך? ומה פירש בזה הר""ן? (2)"	"באומר בלא ל' שניהם מותר. דאם אומר שאוכל לך ודאי שרי, דאמר שמה שיאכל יהיה חולין.<br>ואם אמר שלא אוכל נמי שרי, דאף שיש לדייק דמה שיאכל לא יהיה מותר, מ""מ אתי כר""מ דלית ליה מכלל לאו אתה שומע הן.<br>וגבי לחולין גירסת הגמ' דאם אמר שאוכל לך אסור, שלא אוכל לך מותר. והקשה הר""ן מ""ט יאסר, הא לית ליה לר""מ מכלל לאו, ואין לא חולין לשון איסור.<br>ולזה כתב די""א דלא גרסינן ליה.<br>וי""א דגרסינן לחלין, דהיינו לשון חלות תודה."	נדרים דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הגמ' הקשתה דכיון דאמר ר""מ לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך, ה""נ נימא בלחולין לא אוכל לך. והא לית ליה לר""מ מכלל לאו אתה שומע הן? (2)"	"אי גרסינן לחולין, צ""ל דכיון שהוא מסיים שלא אוכל לך, כה""ג מוכח טפי דכוונתו לומר דלא יהיה חולין אלא איסור, ובכה""ג מודה ר""מ.<br>ואי גרסינן לחלין א""ש בפשיטות, דהרי הוא אומר שיהיה כחלות תודה, ודמי ממש לקרבן."	נדרים דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב אשי חילק גבי אומר לחולין לא אוכל לך, בין היכא דאמר בשוא לבין היכא דאמר בפתח.<br>באיזה אופן מותר ובאיזה אופן אסור? (2).<br>ולאופן השני איך יתפרש הא דלחלין אוכל לך אסור?	"אי גרסינן לחולין, אמר רב אשי דבאומר בפתח אסור, דמשמע כאומר לא חולין, ובאומר בשוא מותר.<br>ואי גרסינן לחלין הוא להפך, דבשוא אסור, שאומר שיהיה כחלות תודה. ובפתח מותר, שאומר שלא יהיה כקרבן.<br>והא דאסרינן לחלין שאוכל לך לא שייך אלא באומר בשוא, וצ""ל דהתנא מילי מילי נקט, וקמ""ל דבשוא אסור אפילו במסיים שאוכל לך, ובפתח מותר אפילו במסיים לא אוכל לך."	נדרים דף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה פסק הר""ן להלכה בדין מכלל לאו אתה שומע הן?<br>ואיך א""ש עם תקנת שמואל בגט?"	"כר' יהודה דאית לן.<br>ובגט הוא לרווחא דמילתא גזירה משום ב""ד טועים שלא ידעו דקי""ל הכי."	נדרים דף יא		
